בנם הבכור של ליאת ואנג'לו. נולד ביום כ"ט בסיוון תשס"ד (18.6.2004) בכפר יונה. אח להילה.

אדם – ילד אהוב ויקר, נבון וסקרן, גדל והתחנך ביישובו. החל את לימודיו בבית הספר היסודי "עמל" והמשיכם בחטיבת הביניים והתיכון "איש שלום". ניכר באישיותו הייחודית ובכישוריו שהיה בהם שילוב של אינטלקט, יכולת טכנולוגית מפותחת ורגישות נדירה.

אהב לחקור, וכל נושא שעניין אותו נלמד לעומק, ביסודיות ולפרטי פרטים. "הוא היה מעין 'ויקיפדיה אנושית'," סיפרו בני משפחתו, "לא משנה עם מי דיבר ובאיזה נושא – היה מסוגל לנהל שיחה שלמה, מרתקת ועניינית, מגובה בנתונים ובאסמכתאות." האינטליגנציה הרגשית שניחן בה אפשרה לו לראות הכול, להבין את המתרחש ולומר תמיד את המילה הנכונה בזמן הנכון ובמקום הנכון. "ילד שנון ומקסים," תיארו אותו, "ילד אהוב, שקט ומיוחד"; "בחור מקסים ויפה."

ימיו ושעותיו של אדם היו גדושי פעילות מגוונת, כאילו ידע שזמנו קצוב ועליו להספיק מה שיותר. בצעירותו, הרבה לעסוק בספורט: התחיל משחייה, המשיך לכדורגל ולכדורסל ומאוחר יותר שיחק טניס. גם את כישרונו המוזיקלי פיתח: בכיתה ד', במסגרת פרויקט "בית ספר מנגן", למד לנגן בטרומבון, ולנוכח התקדמותו המהירה קיבל מלגה מהקונסרבטוריון העירוני להמשך לימודי הנגינה. הוא לא הסתפק בכלי הנשיפה ובמקביל, למד גם לפרוט בגיטרה.

כבן לדור המילניום, וכמי שנולד לתוך העולם הדיגיטלי, היה תחביבו המרכזי גיימינג – משחקי מחשב. לאורך שנים התנסה במשחקים שונים, פיתח מיומנויות ורקם קשרים חברתיים ברשת. בהיותו בן שתים-עשרה הודיע כי הוא מעוניין לבנות בעצמו מחשב גיימינג שיעמוד בדרישותיו, וכהרגלו תרגם את ההחלטה למעשים: ערך מחקר על כל חלק רצוי ורכיב נחוץ, והגיש להוריו את רשימת החלקים הדרושה לבניית המחשב. משקיבל את המשלוח, החל בונה בעצמו את המחשב המשוכלל, ובמהלך השנים המשיך לשדרג אותו עם חלפים חדשים. תחביב הגיימינג המשיך ללוותו גם לאחר גיוסו, ובכל חופשת סוף שבוע מהבסיס לא ויתר על עוד זמן איכות עם חבריו במציאות מקבילה.

אדם היה שקול מאוד ובוגר לגילו. הגם שלנוכח נתוניו הגבוהים ויכולותיו הטכנולוגיות והקוגניטיביות יוצאות הדופן ידע כי הדלתות פתוחות בפניו לכל תפקיד צבאי שיחפוץ בו, כבר בגיל שש-עשרה גמר אומר להתגייס לשירות קרבי. משעה שקיבל את ההחלטה בנה תוכנית אימונים סדורה לפיתוח הכושר והכוח, והחל להקפיד על תזונה בריאה. "הוא אמר כי הוא מתכוון להתגייס הכי בכושר," סיפרה אימו, "והכי חזק שהוא יכול – וכך עשה."

עם גיוסו לצה"ל, ב-15 באוגוסט 2022, הוצב בחטיבת "גבעתי" של חיל הרגלים והחל את מסלול הכשרת הלוחם. למן הרגע הראשון בטירונות בלט כחייל הטוב ביותר במחלקה – פיזית וחברתית. חבריו סיפרו כי היווה את מרכז הכובד של המחלקה, הראשון והמוביל בכל פעילות, כי ידע לפרגן ותמך באחרים ברגעים קשים ותמיד מצא את הדרך לעודד את המתקשים. נוסף על כך, סיפרו, ניצל כל רגע פנוי כדי להתאמן ולצאת לריצות – אפילו כשסגר שבת בבסיס, בזמן שכולם רק רצו לנוח ולהירגע מהשבוע המפרך.

המוטיבציה הגבוהה שהפגין אדם משכה את תשומת לב המפקדים, אשר התרשמו מביצועיו ומתפקודו. הוא תכנן לצאת לקורס מ"כים, ולקצונה בהמשך הדרך. אלא שתאונת אימונים במהלך אימון מטווחים שמה קץ לתוכניותיו, לשאיפות ולחיים שנקטפו בעודם איבם.

אדם נפל בעת שירותו ביום י"א באלול תשפ"ב (7.9.2022), והוא בן שמונה-עשרה. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבנתניה. הותיר אחריו הורים ואחות.

ספדו לו בני המשפחה: "אדם היה מיוחד ואהוב על כל מכריו, משפחתו, חבריו מהתיכון וחבריו מהיחידה. מותו הותיר חלל עמוק בלב רבים שסבבו אותו. הוא ייזכר לעד כאדם שנוכחותו המרשימה גרמה לשמחה ולאושר. יהי זכרו ברוך."